רחבעם הולך לשכם שם אמורה להתרחש ההמלכה. נראה כי הבחירה בעיר שכם דווקא, כמקום ההמלכה של רחבעם, יכולה ללמד אותנו על מהותו של הסיפור כולו.
"וַיֵּלֶךְ רְחַבְעָם שְׁכֶמָה כִּי שְׁכֶם בָּאוּ כָל־יִשְׂרָאֵל לְהַמְלִיךְ אֹתוֹ" (דברי הימים ב י', א, וכן במלכים א י"ב, א). כבר בסיפור הרקע להמלכת רחבעם, רומז הכתוב לדרמה שעומדת להתרחש בהמשך העלילה.
כבר מהפסוק הפותח את תיאור הסיפור עולה כי העם מערער על מלכות רחבעם, ואינו מקבל אותה כמובנת מאליה. הערעור על מלוכתו של רחבעם בא לידי ביטוי הן בשמו שמוזכר סתם, "רחבעם", ללא תואר הכבוד "המלך", והן בבחירה בעיר שכם כמקום ההמלכה. בחירה זו אינה של רחבעם, אלא של העם. העם בחר בשכם ורחבעם הולך לשם בעקבותיו: "כִּי שְׁכֶם בָּאוּ כָל־יִשְׂרָאֵל לְהַמְלִיךְ אֹתוֹ" (שם).
נראה כי הבחירה בעיר שכם דווקא, כמקום ההמלכה של רחבעם, יכולה ללמד אותנו על מהותו של הסיפור כולו.
על פי פרופסור פריש, שם של מקום שמוזכר בסיפור מקפל בתוכו מהות מסויימת של הסיפור, מעבר למידע גיאוגרפי. מעצם הקונוטציה שהוא מעורר הוא מלמד רעיון שמגולם במהות הסיפור. במקרה של שכם, העיר נקשרת בתודעה המקראית עם מאבק בין נקודת מבט מצומצמת וצרה של אנשים שפועלים באלימות לטובתם האישית ומתרכזים בכאן ועכשיו, לבין נקודת מבט רחבה של אנשים שמאמינים בקב"ה, ופועלים באורך רוח ובמתינות מתוך התחשבות במעגלי החברה שסביבם, במשפחה ובעם. עימות זה בא לידי ביטוי בכמה סיפורים שארעו בשכם: בניגוד בין אחי דינה ליעקב אביהם בהתמודדותם עם אונס דינה; בתגובה של אחי יוסף לחלומותיו לעומת תגובתו של יעקב; במאבק בין יותם לאבימלך לאחר מות גדעון אביהם; ובברית שכורת יהושע עם העם בסוף ימיו.
כך גם באירוע המלכת רחבעם אנו פוגשים במאבק דומה. העם וגם הילדים איתם נועץ רחבעם פועלים על פי האינטרס האישי, בכוחניות, מתרכזים בכאן ועכשיו תוך ניתוק מהדור הקודם. זאת לעומת הזקנים שמייצגים את נקודת המבט הרחבה יותר. כאשר בסופו של דבר ציר הצמצום מנצח. ההליכה בדרך זו גוררת את הפילוג והניתוק שיבואו בסוף הסיפור, ואת הסוף המר בו כל הצדדים מפסידים.
סוכם ונערך ע"י צוות אתר התנ"ך מתוך שיעור שהועבר בימי העיון בתנ"ך